ניתן להניח שרובינו לא היינו משקיעים במניה של חברה, אשר מצהירה על פיתוח נגן MP3 חדש בעודנו יודעים, כי ישנה חברה אשר פיתחה לא מכבר את ה-Iphone. אם כך הדבר, מוזר שישנן חברות המשקיעות משאבים במוצרי הדור השני של הוירטואליזציה כאשר הדור השלישי של הוירטואליזציה כבר כאן. הוירטואליזציה בצמיחה תחום הוירטואליזציה הוכיח מידה גבוהה של צמיחה והתפתחות בשנים האחרונות. לפני מספר שנים בלבד, עיקר עבודת מומחי הטכנולוגיה התמקדה במתן הסברים מקדימים אודות וירטואליזציה ובהסבת תשומת ליבם של מנהלי התשתיות והתפעול ליתרונות הוירטואליזציה ולרווחים האפשריים מהגמישות והיעילות של הטכנולוגיה. לעומת זאת, כיום נראה כי מעט מאד אנשי מקצוע, העוסקים ב-IT, עדיין אינם יודעים מהי וירטואליזציית שרתים. בשנות הדור הראשון של הוירטואליזציה, ההתמקדות הייתה בעיקר ב-Hyper visor - הפלטפורמה המארחת את השרתים הוירטואלים. בתקופה זו, היה מירב השימוש בוירטואליזציה, דווקא על גבי המחשב האישי המשרדי, והיתה התלהבות מהיכולת להפעיל מספר רב של מערכות הפעלה במחשב אחד. בשנים אלו היו ללקוחות ,VMware החברה היחידה שפעלה אז בתחום הוירטואליזציה, לכל היותר שני שרתי וירטואליזציה. שנים אלו נחשבות לשנות תור הזהב של מוצר ה-Workstation ושנות הילדות המוקדמות של ה-Hyper visor, או בשמו המסחרי "VMware ESX". הדור השני של תחום וירטואליזציית השרתים, מתמקד בתשתיות הוירטואליות,VMware Virtual Infrastructure. בתקופה זו ארגונים רבים החזיקו במספר רב של שרתי ESX, המנוהלים על ידי מערכת מרכזית וחולקים ביניהם מערכת אחסון מרכזית, כאשר על גביהם מפעילים הארגונים מכל המגזרים מערכות ייצור קריטיות. בדור זה, חברת VMware פועלת ב-100% מחברות ה-Fortune 100, כאשר אותן חברות נהנות מתכונות ופונקציות כגון: פונקציית Vmotion- המאפשרת העברת שרת וירטואלי משרת פיזי לשרת פיזי אחר ("ברזל לברזל") מבלי שהמשתמשים ירגישו בכך, פונקציית High Availability- המאפשרת התאוששות מהירה לאחר קריסת השרת המארח ופונקציית -DRS- המבצעת Load balancing לשרתים הוירטואלים על גבי השרתים המארחים (ה-ESX)- בדומה למערכות גריד. בתקופה זו יותר ויותר חברות, נכנסו לפרויקטים גדולים של וירטואליזצית שרתים, לא רק לצורך איחוד שרתים, אלא גם למען השרידות של המערכת או פתרונות ההתאוששות מאסון, שהפכו לפשוטים יותר. באופן כולל, וירטואליזציית השרתים בתקופה זו הביאה לגמישות עסקית מרבית ואפשרה להקים ולנהל סביבות ושירותים, המורכבים ממספר רב של שרתים וירטואלים, בקלות, על ידי "קליקים" בודדים. בנוסף, הקמת תשתיות חדשות הפכה לקלה יותר. תהליכים משמעותיים בענף הוירטואליזציה בתקופה האחרונה, התעוררו שני תהליכים משמעותיים. הראשון שבהם היה כניסת מתחרים רציניים לשוק, כגון: Microsoft עם Hyper-V, שהינו מוצר ה-Hypervisor של הענקית מרדמונד, ו-Citrix עם מוצר ה-Xensource , חברה קטנה שנרכשה על ידי Citrix ב-500 מיליון דולר. תחרות זו הינה על תחום ה-Hyper visor וה- Infrastructure בדור השני של וירטואליזציה לשרתי ייצור בארגונים. בתחומים אלו מבוססת כיום VMware בכ-95% מהשוק, בו היא פועלת כבר שנים רבות. התהליך השני הינו למעשה משבר, כאשר במרוצת הזמן התגלה בארגונים רבים, כי הגמישות העסקית המושגת על ידי הטמעת מוצרי הוירטואליזציה לשרתים, עלולה, ללא תהליכי פיקוח ובקרה הולמים, דווקא להגדיל את צריכת המשאבים ייתר על המידה ולייצר חוסר יעילות יחסית. התופעה נראית בעיקר בארגונים, בהם מקימים שרתים חדשים ללא הכרה, בעיקר בסביבות הפיתוח והבדיקות. אותם ארגונים מקימים או שואפים להקים, מנגנוני בירוקרטיה בכדי לפקח ולבקר על ניהול והקמת השרתים הוירטואלים והם נדרשים להשקיע משאבים הולכים וגדלים ברכישת שרתים חדשים, לעיתים ללא צורך ותוך פגיעה במהות הבסיסית של הוירטואליזציה. הם אף נדרשים להכשיר צוותים נוספים לנהל את הטכנולוגיה החדשה הגדלה בארגוניהם על מנת לשרת את הדרישה הגוברת לשרתים וירטואלים חדשים. הצורך ההולך וגובר למציאת פתרונות לבעיות אלו, הביא להתהוות הדור השלישי של עולם הוירטואליזציה. בתקופה האחרונה יצאו לשוק מספר פתרונות חדשים של VMware לניהול ואוטומציה. פתרונות אלו מספקים את האיזון הנדרש בין הצורך לספק גמישות מרבית, המתקבלת כתוצאה מוירטואליזציית שרתים ומניהול תשתיות מחשוב, לבין יישום בקרה מרבית על התהליכים, ללא בירוקרטיה מיותרת. באמצעות אוטומציה של תהליכים, ניתן לנצל את כל יתרונות הוירטואליזציה לשרתים, תוך צמצום סיכונים לארגון, הטמעת תהליכי אישורים מובנים (Workflow) וייעול הוירטואליזציה עצמה, מבלי לוותר על יתרונותיה. בין המוצרים החדשים של VMware: Lab Manager, Stage Manager, VMware lifecycle manager ו-Site recovery manager. מוצרים אלו עוסקים בעיקר בהטמעת תהליכים אוטומטיים מבוקרים לניהול השרתים הוירטואלים בארגונים. בנוסף, ה-Site recovery manager עוסק באוטומציה ובבקרה של פתרונות התאוששות מאסון מבוססי VMware VI3, מוצר ייחודי, המהווה למעשה את מהות הדור השלישי של עולם הוירטולאליזציה. המוצרים הללו אינם משמשים כפלטפורמות חדשות להרצת מכונות וירטואליות, שטח שגם בו יש ל-VMware חידושים ושיפורים רבים, הממצבים את ESX כפלטפורמת הוירטורליזציה הטובה ביותר בשוק. מתחריה של VMware נכנסים עתה לעולם הדור השני, ועוסקים בתפיסת נתח שוק עם פתרונות הדור השני, תוך שימוש באסטרטגיה הדומה למשחק סגירת שטחים, שבו כל אחד מנסה לבדל עצמו מעט ולפנות לשטח בו הוא קל לו יותר. מיקרוסופט פונה לעולם ה-SMB ומתייחסת לוירטואליזציה כאל כלי נוסף מתוך כלים רבים וטובים שהיא מציעה, ביניהם: Active directory, SQL, SMS ועוד. Citrix פונה לתחום ה-Server based computing עם פתרונות Virtual desktop infrastructure וכמובן עם מוצר הטרמינל החדש ישן שלה ה-Xen App, שנקרא בעברו גם Citrix Metaframe ושמו שונה גם ל-Presentation server. בתחומים אלו ל-VMware יש מענה בדמות מוצר ה- Virtual desktop infrastructureשלה שנקרא VDM ועם חבילות אטרקטיביות לשוק ה-SMB. נראה כי התחום כולו ימשיך להתפתח בקצב מסחרר וצפוי לנו עתיד מעניין במיוחד.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה